|
|
|
|
| |
|
אוריינות ומעבד התמלילים
הכתיבה
והעריכה במעבד תמלילים
ככלי לשיפור מיומנויות הכתיבה והבנת הנקרא
הכתיבה בימינו היא חלק מהותי בחיי היומיום של האדם בעל
ההשכלה. היא כלי בעל יכולות אדירות, המאפשר, בין השאר, ביטוי אישי
יחודי, יצירת קשר, למידה, העשרה ופרסום.
ככל שטכניקת הכתיבה של האדם משוכללת יותר, הוא יכול להפיק תועלת
רבה יותר ממיומנות זו. יכולת כתיבה טובה מקנה לאדם מעמד רם ומשפרת
את סיכוייו בתחומי עבודה ופרנסה רבים.
|
|
|
| |
מיומנויות הכתיבה הקלאסית
יכולת הכתיבה מורכבת ממיומנויות רבות: תחילתן ביצירת קשר
עין יד והפקת אות כתובה ברורה לקורא, המשכה ביכולת לכתוב
משפט בעל מבנה ברור, ובשיאה היכולת ליצור עניין אצל הקורא
ולחדש בתוכן או בסגנון מיוחדים.
כל אדם בעולם המודרני נדרש לדעת את מלאכת הכתיבה.
מן התלמיד הממוצע נדרשים קשר עין יד טובים, יכולת גרפית
סבירה, כדי שכתב היד יהיה נוח לקריאה, וכמובן, סגנון קריא,
מובן ומעניין.
אנשים רבים נכשלים ברכישת מיומנות הכתיבה עקב מחסומים,
הפוגעים בשלבים השונים של רכישת המיומנות. אנשים עם כתב יד
קריא ונעים לקריאה נחשבו עד לא מזמן לתלמידים טובים, אנשים
מוכשרים ובעלי יכולת טובה ליצירת קשרים עם הזולת. לעומת
זאת, קושי ביכולת הגרפו-מוטורית הופך את הכתיבה לטירחה
המהווה מחסום לרכישת ידע, ליצירת קשרים ולהתקדמות במקום
העבודה.
סגנון עצור, יבש, בלתי ברור או לא מעניין עלול גם הוא
להוות מחסום. אנשים רבים אמנם יודעים לצייר את האותיות, אך
סגנון הכתיבה שלהם אינו מספיק ברור ומושך. מגבלה זו מקשה
להשתמש בכתיבה כמנוף להתקדמותם בחיים. יתכן מאוד שלאדם יש
כישרון בחלק ממכלול המיומנויות היוצר את יכולת הכתיבה
וחולשה בחלקים אחרים. למשל, כתב יד לא קריא עלול להפריע
לסגנון נהדר לבוא לידי ביטוי, כמו שסגנון יבש יכול להיות
מחסום לכתיבה ולפירסום של ידע עשיר.
|
| |
עריכת טקסט במעבד התמלילים
לפעמים כישרון עלול להשאר חבוי, בגלל מגבלות שונות החל
מכתב יד לא קריא, חוסר יכולת לזרום עם הטקסט, או הקושי הרב
בעריכת הטקסט הנכתב באופן ידני. מעבד התמלילים מאפשר, לאחר
רכישת מיומנויות השימוש בו, לעקוף את המכשולים. מכשול כתב
היד מוּסר כמעט באופן מיידי. המסמכים המופקים בעזרת מעבד
התמלילים יהיו בעלי תווים נאים, ברורים וקלים לקריאה.
מחסום קשיי הסגנון נפרץ גם הוא לאחר שיפור מיומנויות
הכתיבה ועריכה חוזרת של הטקסט. כלים כמו בודק האיות, אוצר
המילים והיכולת המיידית להוסיף מילים, למחוק קטעים, לשכפל
קטעים ולשנות בקלות רבה את הרכב המשפט מאפשרים לכותב
הזדמנות לחזור ולשפר את סגנון הכתיבה שלו בקלות יחסית.
הפעולה המייגעת של שימוש בטיפקס, מחק, מספריים ועוד אמצעי
עריכה, התחלפו בפעולה "כיפית" של גזירה, העתקה והדבקה.
לזה יש להוסיף את הקלות של העיצוב הגרפי של הטקסטים. שימוש
בצבעים להארת מילים חשובות בטקסט, הוספה של תמונה מהמאגר
האין סופי שמספק לנו האינטרנט, היכולת להמחיש טקסט קשה
באמצעות תרשימים שונים וכדומה מקלים על עבודתו הטכנית של
הכותב ומאפשרים לו להפנות משאבים לשכלול הטקסט. שימוש נכון
באמצעים גרפים הופך את הטקסט למובן ומזמין יותר לכל קורא
פוטנציאלי. לא בכדי צצים כותבים מקרב הילדים והמבוגרים
וכותבי ספרי שירה וספרי משפחה המיועדים להפצה מצומצמת. אלה
אינם סופרים אלא אנשים מן השורה, שיכולים לממש את כישרונם
גם אם אינם שייכים לאגודת הסופרים והמשוררים. גם האינטרנט
משמש בימה לפרסום זול ונגיש כמעט לכל אחד. אין צורך לשכנע
מו"לים עקשנים שיוציאו לאור את כתבי היד. ניתן לבנות אתר
ולפרסם את "כתב היד" לעולם הרחב בהוצאה מינימלית.
מיומנות הכתיבה במעבד התמלילים צריכה להילמד בבית הספר.
תלמיד צריך לרכוש יכולת הקלדה מהירה ומדוייקת, כדי שההקלדה
לא תהווה מחסום עבורו, כפי שקושי טכני בכתיבה ביד היה
מחסום לכותבים בעבר, לפני הופעת מעבדי התמלילים. יכולת
הסגנון ועיבוד המשפט, העשרתו ועריכתו צריכים להילמד באופן
שכל תלמיד יבצע אותם בקלות ובמהירות. תלמיד צריך לדעת מהו
סוד הכתיבה של טקסט טוב, ברור וקריא. כמובן שלא די בצורה
הברורה של האותיות אלא נחוץ גם מבנה נכון של המשפט, שימוש
תקין בחלקי המשפט השונים, שימוש נכון בנקודות ובפסיקים
ושימוש באוצר מלים רחב ומגוון.
אסור למורה להסתנוור מצורתו החיצונית של המסמך המופק על
ידי התלמיד ובוודאי שלא מן המהירות של ההקלדה. על המורה
לעבור בצורה יסודית על הטקסט, להציע הערות לשיפורו ולדרוש
את ביצוע התיקונים. תיקון של טקסט שבוצע במעבד תמלילים
אינו קשה מבחינה טכנית ומעורר פחות התנגדות, מאשר טיפול
חוזר בטקסט כתוב ביד. כאשר מדובר בסביבה מתוקשבת, ניתן
פעמים רבות אף לחסוך את ההקלדה עצמה. ישנם קטעי מידע
מצויינים באינטרנט, שהתלמיד יכול לעבד עיבוד מילולי ועיבוד
גרפי. הורדת טקסטים מן האינטרנט ועיבודם תורמים לתהליך
הפיכת המידע לידע אם הם נעשים בצורה מושכלת. פעולות שנעשות
על ידי התלמיד עם המידע לצורך ארגונו והצגתו גורמות להפנמת
הטקסט ולהפיכתו לחלק ממאגר הידע הפנימי של הלומד. בודאי
שהדפסת אתר בפעולת קובץ > הדפסה לא עושה הרבה בכיוון
הרצוי.
מיזוג של טקסטים מכמה מקורות מידע, תמצות הטקסט, הפיכת
הטקסט לתרשים זרימה או כל ייצוג גרפי אחר, הם כלים
מצויינים להפיכת הטקטס מגוש שורות המופיע באינטרנט, לטקסט
חי, נושם ומובן, שהתלמיד מפנים כחלק ממאגר הידע הפנימי שלו
.
|
| |
|
|
|
