|
דיסלקסיה
|
| |
ההגדרה הקלאסית של דיסלקסיה
ילד מוגדר דיסלקט אם האינטליגנציה שלו תקינה,
אך רמת הקריאה שלו מתאימה לילדים צעירים ממנו לפחות בשנתיים.
כמובן שמתייחסים גם לאופן הלימוד, המסגרת ולתנאים שבהם ניסו להקנות לילד הזה קריאה.
לדוגמה ילד בכתה ג' שלמד בכתה מתאימה, אך עדין הקריאה שלו היא ברמה של כתה א' יזכה לתואר "דיסלקט".
אבחון הדיסלקציה נעשה על ידי מדידת מהירות הקריאה, בדיקת הדיוק בקריאה צלילים בודדים, מילים וטקסטים.
בדרך כלל הילדים מוגדרים בעלי בעיית שליפה בשיום מילים, ומטופלים אצל קלינאית תקשורת.
מה החיסרון בהגדרה הקלאסית של דיסלקצסיה?
הבעיה בהגדרה הזו שאי אפשר להגדיר ילד כדיסלקט לפני כתה ג',
למרות שכל הסימנים כבר צפים ממש בתחילת כתה א'
ואפילו בגן.
אפשר להבחין בקלות שילד לא מצליח לזכור את שמות האותיות,
לא מצליח להבין את הקשר בין שם האות לצליל שלה,
לא מצליח להבין מהו הצליל הפותח של המלה וכהנה וכהנה
ובדרך כלל לא יצליח לזכור את שמות כל האותיות.
דיסלקציה לאור מחקרי מוח חדישים
חוקרת המוח
פרופ' סאלי שייוויץ מאוניברסיטת ייל,
השתמשה בטכנולוגית fMRI
המאפשרת לבצע הדמייה מוחית, של איזורים פעילים במוח בזמן אמת.
ההדמייה המוחית שנעשתה בזמן שילדים עסקו בקריאה של צירופים ומילים (בתוך המכשיר), צילמה את איזורי המוח הפעילים בזמן קריאה.
האיזורים האלה ממוקמים במחצית השמאלית של המוח והם אחראים, בין השאר, על תרגום צורת האות לצליל שלה ועל חיבור הצלילים למלה וחיפוש מהיר את המילה במאגר המילים המוכרות.
אצל ילדים שקריאתם תקינה מתקבלת תמונה ברורה של שלשה איזורים מפותחים הממוקמים באונה השמאלית של המוח.
אותה חוקרת בדקה גם מוחות של ילדים ומבוגרים שהוגדרו כבר כדיסלקטים ואצל כולם
התקבלה תמונה שונה. האיזורים הללו היו לא קטנים באופן משמעותי מאותם איזורים במוח של קוראים תקינים.
בחלק העליון של התמונה ("לפני"), רואים, את האיזורים האחראים על הקריאה אצל ילד בן 10 בעל דיסלקסיה חמורה.
האיזורים נראים קטנים ופחות מפותחים לעומת אותם איזורים אצל ילדים שקריאתם תקינה.
אך כאן מחכה הבשורה: לאחר כ- 60 אימוני קריאה ממוקדים (אימון יומיומי של 20 דקות במשך 3 חודשים) ילד מתקשה מתחיל לקרא בצורה תקינה!
בד בבד עם ההתקדמות בקריאה משתנה התמונה המוחית שלו ונעשית דומה לתמונה המוחית של ילדים שתהליך רכישת הקריאה אצלם הינו תקין.
כלומר, תירגול ואימון אינטנסיבי של מיומנות הקריאה משפר את תפקוד המוח בתחום זה!
יצירת סינפסות חדשות - זה הסוד!!
"על מחקר פורץ דרך זה התבססנו בפיתוח "גשר לקריאה.
|
|
כדי ליצור "גשר לקריאה" תוך 3 חודשים, יש ליצור כמה שינויים קטנים ומשמעותיים בתפיסה לגבי הוראה מתקנת:
1.
למדו באווירה אופטימית וצרו חוויות הצלחה!
צריך להבין שאווירה חיובית היא הכרחית. אפשר ליצור אווירה כזו מהעצמה של חוויות הצלחה ויחס אוהד מאוד לילד.
הכימיה של ההצלחה היא הצפה של נוירוטרנסמיטורים כמו דופמין וסרוטונין,
המאפשרים יצירה של סינפסות חדשות.
לעומת זאת, באווירת לחץ הנגרמת ממילים פשוטות שאומר המבוגר (נו, למה אתה לא עונה, יותר מהר...)
המוח מוצף בהורמון הסטרס קורטיזול, שמזרים דם לרגלים,
אבל לא מאפשר למידה ויצירת סינפסות חדשות.
2.
הקפידו על תרגול יוםיומי של כ-20 דקות!!!
למינון הזה 2 יתרונות בולטים:
א. זהו מינון נעים ולא מלחיץ
ב. המרווח הקצר בין השיעורים מאפשר למוח לזכור. הילד מרוצה כי הוא מרגיש מתקדם, והמורה מרגישה טוב כי הילד לא שכח מה שהיא לימדה בשיעור הקודם.
3. אבחנו באופן מדוייק של הבעיה המפריעה להתקדמות
חשוב להבין בדיוק מהי הבעיה של הילד ולהתאים לו את התרגול המתאים, שיהיה ממוקד בדיוק על הקושי שלו
(קושי בזיכרון ושליפה, קושי בתרגום גרפו - פונמי, קושי בסינטזה או קושי ביצירת שטף קריאה והבנת הנקרא).
כדי להבין את החשיבות של המיקוד הזה, חישבו רגע על מכונית שמנסה לעבור בכביש עם מכשולים שלא מאפשרים את המשך הנסיעה.
חשוב קודם כל להבין איפה המכשול, מהו המכשול ולחשוב איך להסיר אותו
טיפול כללי יהיה פחות אפקטיבי והרבה יותר יקר!
4.
עיבדו רוב השיעור עם תוכנת מחשב ייעודית (אותיות הפלא)
בשלבים הראשונים של רכישת הקריאה, עד שכל סימני הניקוד מובנים ומפונמים, זה הכלי הטוב ביותר עבור הילד.
התוכנה מאפשרת לשמוע צלילים, לא רק לראות את הצירופים,
מאפשרת לבחור אותיות או סימני ניקוד ואז לתרגל בצורה יותר ממוקדת את הקושי איתו נתקל הילד,
ולנו כמבוגרים, להנות מההצלחה (אמרתי כבר שההצלחה חשובה?)
5.
עיבדו בקבוצות הומוגניות של עד 5 ילדים
הקבוצה נותנת הרגשה טובה לילד שהוא לא לבד עם הבעיה שלו בקריאה.
מנסיוני, ילד מתקשה בקריאה בטוח שהוא יחיד בעולם שלא מצליח, ומופתע לגדות שיש ילדים נוספים שלא מצליחים לקרא.
העבודה בקבוצה מאפשרת העצמה של הקבוצה,
יצירת שימחה מכל התקדמות
ואחריות הדדית.
השיעור מתנהל כשיעור פרונטלי, כשכל ילד מבצע משימה קטנה ומקשיב לביצוע של שאר החברים בקבוצה.
נסו ותופתעו!
האימון עצמו שונה כמובן בין הקבוצות, לפי סוג הקושי:
1. קבוצת הילדים שיש להם בעיית זיכרון ושליפה
האימון ישלב תרגילי הצלבה והליכת שמונה תוך כדי שיום מלים ו/או קריאה של צירופים
מפעילים את המשחק מי ראשון באותיות הפלא
בוחרים נושא (בעלי חיים, פירות , כלי תחבורה)
ופשוט מבקשים מהילד להגיד מהם המילים שהוא רואה.
את זה עושים תוך כדי הליכה במסלול שמונה מול המסך.
2. קבוצת הילדים שיש להם בעיית בתרגום גרפו-פונמי
המטרה באימון זה היא ליצור מנגנון מהיר ואוטומטי שמתרגם את צורת האות לצליל שלה וההיפך.
לוקח זמן עד שחל צימוד של המידע המגיע משני חושים נפרדים לגבי אותה אות.
באמצעות חוש הראיה אנו קולטים את האות והניקוד
ובאמצעות חוש השמיעה - את הצליל.
אצל קורא מיומן התרגום הוא מהיר ואוטומטי" מייד כשהוא מסתכל על האות הוא "שומע" צליל.
נרכיב להם אימון מהמשחקים של ארץ "חדי האוזן" מתוך אותיות הפלא.
במיוחד מומלצים המשחקים הבאים:
מי ראשון, מי אחרון, סדר וסע.
כמו כן מומלץ להפעיל את הילדים ב"מחברת המדברת"
לבקש מהם לבחור אות כרצונם ולהוסיף לה סימן ניקוד.
הילד מרגיש שכתב ו"פתאום" שומע את הצליל שהתוכנה משמיעה. פעולה זו יוצרת קשר של התנייה במוח - מחכים לשמוע את הצליל של האות הנכתבת
והתרגום הגרפו-פונמי מתחיל לצבור תאוצה.
לאחר מכן נפתח סיפור מתאים
ונבקש מהילד להפעיל את השרביט
ובאמצעותו להקליק על צירופים מסויימים שהוא מזהה.
ההקלקה הזו גורמת להשמעת הצליל, ואז ניתן גם לצבוע את הצליל.
כמו בכל המקרים מומלץ לשחק במשחקים כל יום כ-20 דקות במשך מספר שבועות.
משך הזמן הדרוש לתרגול משתנה מילד לילד, ונע בין מספר ימים למספר שבועות.
להדגמה פעולת הצביעה של הצלילים:
3. קבוצת הילדים שיש להם בעיית סינטזה
אינם מצליחים לקרא את המלה השלמה ולהבין אותה
מהי הסינטזה?
הסינטזה, כשמה כן היא, מחברת את הצלילים הבודדים המרכיבים את המילה למלה שלמה בעלת משמעות.
שומעים
גָ - מָ - ל
ואומרים
גמל
כמלה אחת שלמה.
בזמן שאומרים את המלה השלמה, המוח של הקורא המיומן עושה עבודה נוספת:
מצייר לו את הגמל בדמיון, אולי מוסיף ריח וקושר את הגמל למידע קודם שישנו כבר במוח
ככל שנקשרים יותר "חוטים" הקורא יהיה מוכן לפעם הבאה שיתקל במלה זו.
הסינטזה מתרחשת במרכז מוחי הקרוי ורניקה, ואילו התרגום הגרפו - פונמי מתרחש באיזור הקרוי ברוקה.
שמות המרכזים חשוב פחות, אבל חשוב להבין שאלה שני מרכזים
שונים,
ולכן יתכן שילד יוכל לקרא צלילים בודדים, אך יתקשה בקריאה של מלה שלמה.
גם ההיפך אפשרי ברמת העיקרון -
לילדים אלו קשה להפוך אות לצליל,
אבל אם קוראים להם את הצלילים הבודדים, הם מסוגלים להפוך אותם למלה שלמה.
המשחק שנבנה במיוחד לתרגול הסינטזה הוא
מצלילים למלה.
קוראים כל צליל לחוד, מצרפים למלה, ואחר כך בוחרים את התמונה המייצגת את המלה הזו,
אני נוהגת להתחיל מתרגול של מילים קצרות
ועוברת למילים ארוכות יותר ככל שהאימון מתקדם.
גם כתיבת מילים ב
מחברת המדברת
תעזור לילדים אלו.
בזמן הכתיבה עליהם לבצע את המנגנון ההפוך לסינטזה - הם צריכים לפרק את המלה לצלילים
ואז לחשוב איך לכתוב צלילים אלו.
ה"מחברת"
משמיעה את הצלילים והאור בעיניים מנצנץ.
4. קבוצת הילדים שיש להם קריאה מצרפת - אינם מצליחים לקרא משפט באופן שוטף
אלו ילדים בדרך כלל בכתות ב' ומעלה, שרכשו את אבני היסוד של הקריאה
אך זקוקים לאימון נוסף כדי שהקריאה שלהם תהיה שוטפת ומובנת.
אני ממליצה להשתמש בתוכנה תולעת ספרים, ולקרא עם הילד כל יום סיפור אחד מתוך התוכנה .
מספר החזרות המומלץ הוא 7, אבל אל דאגה - כל קריאה נראית אחרת וכלל לא מייגעת את הקורא!
1. נכנסים לקריאה ובוחרים סיפור בהתאם לרמה.
2. בקריאה ראשונה התוכנה מדגישה מלה אחת, כך שקל להתרכז בה. כדי להתקדם למלה הבאה, לוחצים על החץ השמאלי שעל המקלדת.
מתקדמים עד המלה האחרונה
ואז לוחצים עוד לחיצה אחת נוספת.
לאחר המשוב כדאי להביט בתוצאות.
3. שומרים את התוצאה, כדי שיהיה אפשר לראות התקדמות.
4. נכנסים להגדרות ומשנים לפסוקית במקום מלה. חוזרים לקריאה ובכל פעם מודגשת פסוקית.
5. שומרים את התוצאה.
6. חוזרים לתפריט ובוחרים בהבנת הנקרא. מסמנים מילים, והן נופלות למחסן בתחתית המסך. מבקשים מהילד לקרא תוך כדי השלמת המילים החסרות .
7. יוצאים שוב לתפריט הראשי ובוחרים במשחקים. גם פה בוחרים קודם מילים, ורק אחר כך בוחרים את המשחק.
משחקים 2-3 משחקים, כל משחק עם 5-6 מילים.
תפקיד המשחקים הוא לאמן את המוח לשמור את המילים הללו במחסן הלקסיקלי כמילים גלובליות מוכרות.
ככל שיותר מילים מוכרות, כך הקריאה תהיה יותר מהירה ומובנת.
8. חוזרים שוב לקריאה כדי להנות מהתוצאות.
9. אפשר להקליט את הילד קורא ולאפשר לו להנות מקריאתו!
|
מעוניינים לקבל הסבר נוסף על הטיפול המיוחד שלנו בדיסלקסיה?
התקשרו ללומדע 04-9947780
או השאירו פרטים ונחזור אליכם
|
